לאחרונה נשמעה קריאה במערכת החינוך לצמצם
את התחומים
הנלמדים ולמקד את הבגרויות בתחומי המדעים המדויקים בלבד.
מהלך
נבון או חיסול היצירתיות ? יצירת דור משכיל או מתוסכל?
מאמרה של יולי
תמיר: מהות קודמת לעיסוק שפורסם בהד החינוך בתאריך 5/6/2012 מחדד את השאלה ומציג עוד דילמות ושאלות נוספות.
בעולם מתפתח כמו
שלנו, בו הטכנולוגיה משתלטת על כל חלקה טובה, מוזזת לצד האומנות, התחום היצירתי
והחשוב, הבונה יכולות וכישרונות אצל הילד.
לא כולם מוכשרים
לאמנות, נכון. אבל גם לא כולם כישרוניים ומתמצאים בתחומי המדעים הטהורים.
יצירת חברה הומוגנית,
שתתמחה אך ורק בתחומי המדעים המדויקים, תחסל לחלוטין את היצירתיות, דהיינו האמנות.
לא יהיה יותר צורך בצורפים, צלמים, ציירים ועוד... בחברה כזאת, יתקשו אנשים רבים
למצוא תעסוקה, או דבר המתאים להם. דבר שייצור דור מתוסכל.
לכן, לפי דעתי, אפשר לפתח את תחום המדעים המדויקים והתאמתו לעולם הדיגיטלי שלנו, אך אל לנו לשכוח את האומנות, התבלין של החיים.
יעל שלום !
השבמחקשמי בילי מליחי ואני לומדת בקורס תקשוב ולמידה של געלה קורץ.
אחרי שגיששתי ברשימת הבלוגים שהוצעה לנו תפס את עיני הפרסום שמופיע בבלוג שלך - מה אתה רוצה לעסוק כשתהייה גדול?
כשראיתי את הכותרת נזכרתי בילדים שלי כשתמיד שואלים אותם מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים? ואני חושבת שישנם ילדים ואפילו אנשים מבוגרים שעדיין לא יודעים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים. ואת הכותרת קשרתי למרצה לפסיכולוגיה אתמול בקורס שאמרה שמי שרוצה להתנסות בעבודות שיתנסה , למה לא? אחרי שקראתי את מה שכתבת על הנושא שעולם הטכנולוגיה והמדעים תופס מקום מרכזי ודוחף לצד את הצד האומנותי היצירתי בילדים ולדעתי זה חבל מאוד.
אני חושבת שחשוב להשקיע גם וגם.אהבתי את המשפט האחרון שכתבת "לא לשכוח שאמנות היא התבלין של החיים" וזה מה שעושה את ההבדל.
היי בילי,
מחקתודה רבה על המשוב המפרגן. וכמו שכתבתי האומנות היא תבלין החיים ואסור להזניח את זה