מחשב לכל תלמיד היא מחשבה יפה, שאפתנית, שוויונית
ואפילו מהפכנית כהגדרתה, אך האם באמת היא הביאה לשינוי
בהישגים הלימודיים של התלמידים?
מחקר חדש שאציג אותו כאן, יוכיח - שלא!.
ומהי הסיבה? – "המורים לא הודרכו".
פרויקט שאפתני בשם: One Laptop Per Child (מחשב נייד לכל ילד), חילק בשנים האחרונות כמיליון לפטופים זולים
לבתי ספר ברחבי העולם, שהמטרה ברורה, לפטופ הוא הפתרון לשיפור ההישגים הלימודיים
של התלמידים!.מחקר חדש מטיל ספק בהנחת היסוד של הפרויקט, והנה הוא לפניכם.
בפרו ה- Inter-American-Development-Bank העמיד במבחן את השפעת המחשבים על הישגי התלמידים,
באופן הזה. במשך 15 חודשים בחן את השפעתם של המחשבים על 319 בתי ספר.
המסקנה שהגיעו אליה בעקבות בחינה מדוקדקת של הישגי התלמידים, היא שאין
כל ראיה לכך שהמחשבים שיפרו את הדירוג של התלמידים במתמטיקה או בלימודי שפה. יתר
על כן הוכח שהופעתם של המחשבים בחייהם הלימודיים של התלמידים לא גרמו לתלמידים
להשקיע יותר זמן ויכולת בהכנת שיעורי בית ובקריאה.
למרות כל מה שנאמר, המגזין The Verge מדווח כי להופעת המחשבים, ישנן תופעות חיוביות.
נרשמה עליה חדה במספר התלמידים המצוידים במחשב (לפני הפרוייקט עמד היחס בין מחשבים
לתלמידים על: מחשב ל-28 תלמידים, ואחרי הפרויקט מחשב אחד על 18). כתוצאה מכך, התלמידים שולטים בכישורי מחשב
בסיסיים, כמו עיבוד תמלילים. אך עם זאת, המחשבים לא שיפרו את כישורי הרשת של
התלמידים, מסיבה פשוטה- לרובם המוחלט אין גישה לרשת.
לפי דעתי, "נתנו לחתול לשמור על השמנת".
לפני שמכניסים מחשבים לכיתות, ומפגישים את הילד עם העולם הממוחשב,
באופן יום יומי, על פרויקט כזה היה בראש ובראשונה חובה להדריך את המורים איך לגשת
לתלמידים, ואלו כלים לתת להם להתמודדות.
צריך להגיע לידי הבנה שהלפטופ אצל ילדים נחשב לצעצוע, לכלי להפעלת
משחקים. ולכן היה צריך להדריך את המורים
בצורה כזאת, שיצליחו לעשות סוויצ' אצל
התלמידים ביחסם למחשב, ויתייחסו למחשב, כמקור מידע וכאמצעי למידה, האמור לקדם אותם
בהישגיהם הלימודיים.
רק אם המורים עצמם יצליחו להטמיע מסר זה בתוכם, ע"י הדרכה נכונה
שיקבלו מהאנשים, שמפעילים את הפרוייקט "מחשב לכל ילד", יצליחו התלמידים
לראות בלפטופ או במחשב, כלי עזר לקידום לימודי ולא צעצוע להפעלת משחקים.
