בלוג משלי? מה יהיה כתוב
בו? מה אני בדיוק צריכה לעשות? איך לכתוב ועל מה?
בכדי לעשות סדר בכל השאלות שהתרוצצו לי בראש, ישבתי עם עצמי וחשבתי מה באמת מעניין אותי, מה
הייתי רוצה לקרא ובאילו נושאים כדי לי להתמקד.
וכך מצאתי את עצמי מחפשת כתבות בנושא חינוך ותקשוב, השפעתם על הנוער
והחברה, הסכנות הטמונות באינטרנט, השפעתו החיובית והשלילית על חיינו כפרט, ועל
חיינו ככלל. כמו כן כתבתי על חוויות שעברתי בקורסים השונים, ומצאתי כתבות מעניינות
שנוגעות לי כאשת חינוך בחינוך הגופני.
אך יותר מזה, כאימא לעתיד, נתקלתי בכתבות, בהן קיבלתי כלים הערות והארות,
לגבי החינוך בארץ ואיזה חינוך ארצה לילדי ולי.
אין ספק כי בלוג זה עורר בי את יצר הסקרנות לגבי מה שקורה בעולם,
ובארצנו הקטנה, בתחום החינוך והתקשוב, וכיום אני יותר ערוכה ומוכנה לשינוי זה.
טכנולוגיית
האינטרנט הובילה למהפכה תרבותית בחייהם של בני נוער בעשור האחרון. השימוש באינטרנט
התרחב לממדים עצומים, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומם של מרבית בני הנוער.
הרשת משמשת אותם ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים. בסביבת
האינטרנט יכולים בני הנוער להרגיש משוחררים, בוגרים, מוערכים וספונטנים. הריחוק
הפיזי ברשת מאפשר סביבה היוצרת ביטוי רגשי מילולי רב יותר ואפשרות לאינטראקציות
אינטימיות ולא פורמליות.
ואולם לצד התועלת שהאינטרנט מביא למתבגרים,
הוא עלול להוות מקור להשפעה שלילית, להתנהגויות סיכון, להסרת גבולות ולחשיפה
לתכנים פוגעים ומזיקים. אחת התופעות השליליות שילדים ובני נוער נחשפים אליהן בעת
הגלישה באינטרנט היא אלימות ובריונות ברשת, תופעה שהתרחבה במידה ניכרת בעשור
האחרון, ובה אתרכז בבלוג זה.
מילים
פוגעות והרסניות, ברוב המקרים יותר ממכות פיזיות, בעיקר שהן מופצות ברשת וחשופות
לעיני כל.
נידוי
חברתי, השמצות, שקרים ועוד כל מיני תחלואות חברתיות הנכתבות ברשת, יוצרות משולש
מסוכן של פוגע (זה שכתב), קרבן (זה שנכתבו עליו הדברים), והצופים, שזאת הצלע הכי
מסוכנת, העדים נמצאים ברשת וצופים במסרים הנשלחים, בעוד שבאלימות פנים אל פנים
העדים צופים פיזית במעשי האלימות. מספר העדים ברשת יכול להיות עצום, והפוטנציאל
כמעט אין-סופי. כל מי שקיבל את המסר או נתקל בו יכול להפיץ אותו הלאה, ומספר
הנחשפים למסר עולה ועולה. לעתים יש לעדים חלק פעיל במעשה האלימות, למשל הם מעבירים
את המסרים או מגיבים "מאחורי הקלעים". העדים מתאפיינים לעתים בחשיפה
גבוהה ללחץ קבוצתי, הם מושפעים מהתוקפים ורוצים להיות מוערכים בעיניהם ולהשתייך
לקבוצה החזקה. כך, דרך הצטרפותם לתוקפים הם מעצימים את מעשי הבריונות.
דוגמא
נוספת היא נידוי חברתי. למשל: כיתה שלמה שלא מאשרת חברות של ילד מסוים בפייסבוק.
ממחקרים
שנערכו בשלוש השנים האחרונות בישראל (2008–2011) בקרב בני נוער בחטיבות ביניים
עולה שכ־16% מבני הנוער חוו קורבנוּת ברשת וכ־32% הכירו מישהו שנפגע מאלימות ברשת.
מבין הקורבנות מצאנו שכ־25% לא דיווחו לאיש על הפגיעה.
השפעותיה
של אלימות ברשת
חוקרים
תיארו את חוויית הקורבנות ברשת כטראומטית. השפעותיה השליליות הן פיזיות,
קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות. הבריונות באינטרנט היא התנהגות אנטי־סוציאלית, והיא
עלולה להחליש את האווירה בבית הספר ולערער אותה, להשפיע על ביצועיהם החברתיים
והלימודיים של הקורבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקורבנות, ובמקרים
קיצוניים מאוד גם להוביל להתאבדות.
הקורבנות
לאלימות ברשת מדווחים על תחושת מצוקה ועל כך שמעשים אלו הותירו אותם כעוסים,
פגועים, מבוהלים ומפוחדים. מחקרים מן העולם מראים שהתחומים המושפעים ביותר מאלימות
ברשת הם התחום הלימודי והתחום החברתי רגשי.
בתחום
הלימודי. פחד הקורבנות מתוקפים אנונימיים ברשת, שעשויים להיות חברים לכיתה,
תלמידים מהשכבה או אפילו עדים וירטואליים מבית הספר, מסיח את דעתם ממטלות
לימודיות. אווירה כזאת מפחיתה במידה רבה את יעילות הלמידה של הקורבנות. בדומה
לאלימות מחוץ לרשת, גם האלימות באינטרנט קשורה לירידה בתפקוד הלימודי של הקורבן.
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בירידה ניכרת בריכוז בכיתה ובבית, בירידה במוטיבציה
ללימודים, בהישגים אקדמיים נמוכים, באי-רצון ללכת לבית הספר ובהיעדרויות תכופות.
אין
ספק שמציאות כזאת מחייבת התערבות של מערכת החינוך. עליה לעצור את התופעה, לטפל בה
ואף למגר אותה סופית.
ומה
עושים?
נראה
שנכון להמליץ על התערבות משולבת של בית הספר והמשפחה שתכלול שיחות הסברה, סדנאות
לקידום המודעות, חיזוק הקשר לבית הספר ולסביבה החברתית של בני הגיל ועוד. נוסיף
ונציין כי נמצא שילדים שהוריהם מפקחים על התנהלותם ברשת חושפים פחות מידע אישי,
פחות מחפשים אתרים לא נאותים ונמנעים יותר משיחות עם זרים ברשת). גם למיקום המחשב
המשמש לגלישה באינטרנט במקום מרכזי בבית יש חשיבות להפחתת הסיכון לקורבנוּת ברשת.
לסיכום,
חשוב שהצוות החינוכי יכיר את המרחב המקוון על האינטראקציות הבין-אישיות הנוצרות בו
ויבין אותו. כך, הצוות יוכל, בשילוב הגורמים האחרים, להדריך את המתבגרים לשימוש
מושכל ברשת.
מתוך המאמר "אלימות ובריונות ברשת - תמונת מצב" שפורסם בהד החינוך בתאריך 9.8.2011
