כלים דיגיטליים

בשיעורים האחרונים בקורס "שיטות וכלי מחקר מתקדמים" של ד"ר הסגל אלון וגם בקורס "טכנולוגית תקשוב ותקשורת למידה" של ד"ר קורץ גילה וגב' פורת נעמי  נחשפתי להרבה כלים דיגיטאליים שלא היו מוכרים לי ויכולים לעזור לי מאוד כמורה.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המאה ה- 21 הוא התפתחותן המהירה של טכנולוגיות מחשבים ותקשורת. טכנולוגיות אלו משפיעות על חיי היום-יום שלנו במגוון תחומי החיים ואין להם סוף.

השינוי שחוללה טכנולוגיית המידע מאופיינת בקצב מהיר ויוצרת תחושה של חיים בעידן אי הוודאות. דבר המציב בפנינו (המורים) אתגר לחשיבה ובחינת תפקיד ביה"ס בעתיד. בפנינו ניצבת מטרה לטפח תלמיד בעל כישורים ומכוונות עצמית ללמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. טיפוח לומד מיומן למאה ה- 21 : בעל דרכי חשיבה יצירתיות, חדשניות, בעל חשיבה ביקורתית היודע לשאול, לחקור, לאסוף נתונים באופן מושכל, לפתור בעיות בעולם דינאמי ולקבל החלטות. לומד היודע להשתמש בכלים התקשורתיים- טכנולוגיים להפצת הידע החדש. לומד היודע להתנהל בעבודת צוות שיתופית ואפקטיבית.  הדבר מחייב שינוי גישה בכל הקשור למידע: ארגון ואגירה של המידע, דרכי התקשורת להעברת המידע, מידת הזמינות שלו, דרכי הגישה אליו וכן באופני הייצוג של המידע בטקסטים הדיגיטליים.

עלינו לשאוף להביא את התלמידים להישגים המשלבים הבנת הטכנולוגיה כישורי חשיבה ולמידה, לצד תפעול יעיל של הכלים העומדים לרשותם כיום ובעתיד.

בעידן טכנולוגי מתפתח, בו ההווה הופך לעבר והעתיד נוסק מעלה מעלה בשמי הטכנולוגיה, על מערכת החינוך להתאים עצמה למצב החדש.

כמו שדיברנו בשיעור, מדובר בשפה חדשה שכל הזמן מתפתחת. אל לנו כמורים לשגות וללמד את תלמידינו על הכלים הדיגיטאליים ועל הגאדג'טים העכשוויים, כי אלה כל הזמן משתנים ומתפתחים.

עלינו לתת לתלמידינו כלים, איך להגיע אל הגאדג'טים והכלים הדיגיטאליים השונים. איך לעשות בהם שימוש בכל מקום, הן בבית-ספר והן מחוצה לו, דהיינו בבית. עלינו להכשירם לעבוד בעבודת צוות, לשאול שאלות, להגיע לפתרונות ע"י שימוש בכל מאגרי הידע הדיגיטאליים השונים.

רק מערכת חינוך שתתאים את עצמה למצב החדש, תכשיר מורים לסביבות לימוד דיגיטאליים, תשכיל להגיע אל תלמידיה, לדבר בשפתם ולהכשירם להיות צורכי תקשורת יעילים.

לפנינו סרטון בו גוגל מעצימה את חווית הלמידה באמצעות שילוב כלים דיגיטליים בהוראה. 

המחאה החברתית והצרכן

המחאה החברתית הגדולה, שפרצה בקיץ, אילצה חברות רבות

להוזיל מחירים ולהתחשב בצרכן.

אך האם "הצליחה" מחאה זו גם להשפיע על הרגלי הקנייה שלנו?

תשובה לשאלה זו מצאתי בכתבה שפורסמה ברשת, והנה עיקרה לפניכם:

"הצרכנים אומרים לנו בימים האלה שכל עוד נמשיך להתייחס אליהם כביקוש קשיח - הם יביעו מחאה" אמר ויינברגר ... "כיום צריכים להתחיל לתת לצרכנים שלנו ערך אמיתי" אמר. "אנחנו רואים שמה שמאפיין את הצרכנים שלנו זה המרחב הדיגיטלי שמקיף אותו. צריך להתחיל לבנות בחזרה את האמון. מותגים כבר עכשיו נותנים ללקוחות שלהם מתנות דיגיטליות – דברים בעלי ערך אמיתי לצרכנים". לדוגמא : חברת התעופה KLM הזמינה את הלקוחות להכניס את הפרופיל הסוציאלי שלהם ולהזמין מקום ליד אנשים שנראים מעניינים. קראפט פודס השיקו אפשרות לחבר מתכון מיוחד רק לפי מה שקיים במקרר. איקאה באירופה הזמינו אנשים לראות באמצעות הדמיה לבחון איך פריטים מהקטלוג נראים בסלון שלך - בלי תוספת תשלום", לדבריו זה עוזר לחזק את הקשר בין המותגים לצרכנים גם כיום . ועוד ועוד דוגמאות

http://www.themarker.com/hitech/comvention12/1.1697692

מאמר זה, יוצר את התחושה, שהחברות הפנימו את העניין כי הצרכן איננו "טיפש", ויותר אינו

קונה "חתול בשק".

היום, הצרכן הוא חשדן וחסכן, הוא אינו קונה דברים אם אין לו בהם צורך, אינו נסחף אחר טרנדים

כי הוא מבין שהטרנדים הם עניין חולף וגם הכסף חולף.

לכן הצרכן משקיע רק בדברים, שהוא באמת צריך ושישמשו אותו תקופה ארוכה.

היום לא צריך "לשרוף" זמן ולשוטט בחנויות ולראות מה יש בהן. מספיק בלחיצה אחת באינטרנט, והנה המוצרים "פרושים" לפנינו.

ניתן לראות מוצרים, לבדוק מוצרים ואפילו להזמין אותם. הכל בלחיצת "עכבר" באינטרנט.

לא די ברכישה עצמה, הצרכן רוצה גם "תמיכה", רוצה שידריכו אותו, יכוונו אותו. ואכן חברות שונות פיתחו אפליקציות בפייסבוק, שנותנות מענה לצורך זה.

ובכן אין ספק כי המחאה החברתית, הפכה את עניין הצרכנות לעניין

רגיש יותר, נגיש יותר ו"מחזר" יותר.

רשתות חברתיות – טוב או רע ???

כמורה העוסקת בחינוך, התעניינתי לא מעט בסכנה ב"חשיפה" ברשתות החברתיות: טוויטר, פייסבוק וכדומה.

והנה תחת הכותרת:  טוויטר למען צדק חברתי ?

התפרסמה הכתבה הבאה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4226793,00.html

שאלון קצרצר בקרב תלמידי לגבי מעורבותם ברשתות החברתיות, מעלה נתון מדאיג, רובם הגדול מחובר לפייסבוק או לטוויטר.

תפקידי כמחנכת להזהירם, כי ברגע שאתה מחובר לרשת חברתית, אינך עוד אדם פרטי, כל מה שתפרסם יועבר ברשת, כמו אש בשדה קוצים. כל דבר שתכתוב, תביע דעה, תתרברב או תפרסם דברי נאצה כלפי מישהו או משהו, יפורסם ואף יכול לשמש נגדך, היום או בעתיד הקרוב או הרחוק.

בניגוד לנייר, מחברת או ספר שאפשר לזרוק מידע או לשרוף אותו. המידע ברשת החברתית נשאר במאגרים, ויכול ל"שמש חומר נגדם" בעתיד. כאשר ירצו להתקבל למקומות עבודה למשל או השתלבותם בחברות שונות.

יש המתרברבים שיש להם כ - 1000 חברים ברשת או יותר. אך החברים האלה, מה באמת אנו יודעים עליהם ועל המניע שלהם?

מידע שמתפרסם ברשת כאן בארץ, יכול לעבור תוך שניות להמון מרושתים בארץ ובעולם. אסור בתכלית האיסור למסור מידע אישי פרטי ברשת, מידע שיכול לסכן אותך במידי או בתווך הרחוק, כמו במקרה הידוע של אדם, שפרסם את מקום מגוריו ברשת, וכתב לכל חבריו כי בתאריכים מסוימים לא יהיה בבית כי הוא יורד לאילת, שחזר מאילת, גילה לתדהמתו כי ביתו נפרץ וכל תכולתו רוקנה.

עלי כאשת חינוך להבהיר לתלמידי, כי עליהם להיזהר במסירת מידע חיוני ברשת, כי אין לדעת מי יקרא ומה יעשה במידע זה. אין שום בית משפט שמכבד את צניעות הפרט ברגע שמידע מפורסם ברשת, והאדם הנפגע אינו מכוסה מבחינה חוקית ואין לו לבוא בטענות כלפי מישהו, זולת עצמו.

  

התאמת מערכת החינוך למאה ה – 21

העולם צועד בצעדי ענק לעבר העידן הטכנולוגי, ומה עם מערכת החינוך בארץ?, האם היא נשארת

מאחור , ללא מענה לתלמידיה ה"טכנולוגיים", או משנה את עצמה ונותנת מענה חדשני לתלמידיה ומוריה.

מאמר שנתקלתי בו  מציג באור חדש את מערכת החינוך, ונותן תקווה לעתיד הטכנולוגי במערכת זו: 

 

"החל מהשנה מקדם משרד החינוך תוכנית לאומית להתאמת כיתות הלימוד למציאות הטכנולוגית המשתנה לנגד עיננו. התוכנית מבקשת להעניק לתלמידים רכישת מיומנויות רלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21, מותאמת לשונות התלמידים ושוברת מחיצות בין בית הספר לבין העולם החיצון, תוך שהיא עושה שימוש מרבי ומושכל, בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה..." (התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 : אתם לוקחים חלק ! , פורטל השירותים והמידע הממשלתי)

מאמר זה מוכיח שמערכת החינוך באמת עושה מאמצים להטמיע את נושא הטכנולוגיה והתקשוב בבתי הספר. היא מנסה לשלב את טכנולוגיית המידע בסביבות ההוראה, משפרת את מיומנויות המורים , ומנסה להגיע לרצף למידה בכיתה ובבי"ס ובכך לשפר את התקשורת בין המורים , תלמידים והורים.

אולם , לדעתי, לא די בכך,  כל מערך הלימוד/חינוך צריך להשתנות. ביה"ס עצמו כמוסד צריך להיות ביה"ס לחיים. עליו להקנות כלים לאדם להתמודד נכון עם מציאות חייו (כישורי חיים). לדעתי, גם המבנה המוצע ככיתה מקוונת אינו מתאים היום יותר. מבנה הכיתה צריך להיות גמיש לפעילות משתנה במהלך השיעור. השיעור צריך להיות דינמי ולכלול מחקר, הסקת מסקנות, דיון בקבוצות ודיון במליאה, סדנאות עבודה, הצגת תוצרים וכד'. חסל סדר ההרצאה הפרונטאלית של המורה. הילדים של היום לא מסוגלים לכך יותר. הם רגילים לקצב אחר של עשייה. המורה לא צריך להיות יותר מקור לידע, אלא מקור להשראה, להכוונה, להקניית הרגלים, למתן דוגמה, לביקורת בונה.

החינוך האינטגראלי עוסק בלימוד נושא על כל היבטיו באמצעות כל הדיסציפלינות הרלוונטיות. לדוגמא – חינוך לאורח חיים בריא : מה זה ? איך זה מתקשר לפעילות גופנית ? איך זה מתקשר לתזונה נכונה ? לאיכות הסביבה ? לתוחלת חיים, פעם וכיום ועוד ועוד. כך בוחנים את המושג "אורח חיים בריא" ממס' בהיבטים: הפילוסופי , התרבותי , הפיזיולוגי , ההיסטורי ועוד.

כמו כן – חדל סדר המבחנים , לא צריך את זה ! יש הערכת מורה, יש הערכת הסביבה כשהתלמיד מציג תוצרים של המחקר האישי שלו התחום. עדיף שבכל שנת הלימודים בי"ב התלמיד יבלה בהכנת עבודה אישית בנושא שיבחר שתכלול את כל הדיסציפלינות שלמד במהלך שנות לימודיו, וכך יגבש עמדות, יאסוף מידע, יתנסה בעבודה אקדמאית בסיסית, ולא יעשה קופי פייסט מעבודות קיימות באינטרנט.