במהלך חופשת הפסח נפגשתי עם חבר טוב שמלמד בבי"ס אנתרופוסופי ולאחר שיחה שבה סיפר לי על עבודתו עניין אותי לדעת איך התקשוב, אם בכלל, נכלל באורח חייהם ובשיטת הלימוד שלהם.
תחילה אציג את הרעיון שעומד מאחורי שיטת חינוך זו : שיטת חינוך ולדורף גובשה בתחילת המאה על ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר. חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של שטיינר. פסיכולוגיה זו רואה את הילד כישות מתפתחת. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.
הגישה הכוללת לילד, תכניות לימודים, מתודות ודרכי לימוד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר – מכוונים לתת תשובה לשלבי ההתפתחות השונים בהם נמצא הילד, בלי להאיץ את התפתחותו.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הוא ההתייחסות, בכל שלב ושלב, לילד כאל שלמות, כאל ישות רבת פנים, ישות מגוונת ובעלת איכויות רבות ושונות. התלמיד מכוון לעשייה בתחומי המלאכות, האמנות והלמידה העיונית. הילד שר, מנגן, מצייר, רוקד ומפסל כחלק מהעשייה החינוכית
הגישה הכוללת לילד, תכניות לימודים, מתודות ודרכי לימוד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר – מכוונים לתת תשובה לשלבי ההתפתחות השונים בהם נמצא הילד, בלי להאיץ את התפתחותו.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הוא ההתייחסות, בכל שלב ושלב, לילד כאל שלמות, כאל ישות רבת פנים, ישות מגוונת ובעלת איכויות רבות ושונות. התלמיד מכוון לעשייה בתחומי המלאכות, האמנות והלמידה העיונית. הילד שר, מנגן, מצייר, רוקד ומפסל כחלק מהעשייה החינוכית
לשאלתי כיצד הם מתמודדים עם הטכנולוגיה, והמחשוב הוא ענה לי שההתמודדות עם הטכנולוגיה המודרנית בתחום התקשורת והמחשוב, אינה מתבטאת ביכולת להפעיל מכשירים מבחינה טכנית או ביכולת להשתמש בהם או בשאלה כיצד "לא לפחד" מהם. יכולות אלה אינן מהוות בעיה לכל אדם ממוצע שגדל בתרבות המערבית. הבעיה מתמקדת ביכולת להתמודד עם תוצאות הלוואי של טכנולוגיה זו: היצף של ידע ואינפורמציה, ניכור, שינויים פנימיים באישיות, התמכרות לרעש תמידי ובמקרים מסוימים גם נזקים למערכת העצבים. גם אנשים מבוגרים מתקשים לעתים קרובות להתמודד עם תופעות אלו. יכולתו של הילד להתמודד אתן קטנה פי כמה מזו של המבוגר, ועקב העובדה שהילד נמצא בתהליך עיצוב מתמיד מבחינה רוחנית, מנטאלית וגופנית, הנזק שנגרם כתוצאה מחשיפה למוצרים טכנולוגיים כמו טלוויזיה ומחשב, עשוי להיות בלתי הפיך.
לדעתו, כדי לאפשר לילד להיות, כאדם מבוגר, ידיד של המציאות המודרנית ולא עבד לה, כדי לתת לו את יכולת העמידה, את הכוח הפנימי לשפוט מציאות זו באופן הנכון, עלינו לאפשר לו בגיל צעיר פיתוח חוט שדרה פנימי שיספק לו את הבסיס שיאפשר לו לעמוד כנגד תופעות כמו ההתמכרות לטלוויזיה ולמחשב. חוט שדרה זה הוא תנאי להשתלבות נכונה במציאות המודרנית ולשימוש באמצעי הטכנולוגיה תוך הימנעות מתופעות הלוואי שלהם.
(כמובן שלחינוך האנתרופוסופי יש עוד הרבה צדדים אבל אני התמקדתי בנושא התקשוב והטכנולוגיה ואיך היא באה לידי ביטוי בשיטת חינוך זו)
יעל יקרה,
השבמחקאין ספק שקיימות גישות שונות - ואין לי ספק שהחינוך האנתרופוסופי הוא מיוחד ומעניק ובונה.
ולנושא התקשוב - אני גם באה מתחום של חינוך ייחודי (שיטת מונטסורי) וכבר כשלמדתי התגלעו ויכוחים ביני לבין המורים "מרביצי התורה והדעת" בהקשר המחשב. גם אצל ידידך וגם שם מתגלה התבצרות בפילוסופיה ומציאת תירוצים מדוע לא להשתמש בו. וזה עצוב - מפתחי השיטה בוודאי מתהפכים בקברם - על שאנו לא משכילים להשתמש ביסודות תוך התאמתם למציאות המשתנה. כן שיטה ודרך חינוך מושתתת על פילוסופיה אבל יישומה הוא חי ובועט ומתפתח כל הזמן, ואת זה לדעתי מנהיגי השיטות השונות היום לא מפנימים. הם מפוחדים שה"שיטה" תיעלם ואינם מבינים שבמציאות הקיימת הדינמית גם אנו חייבים להתקדם ולפתח בהתאם לשינוי - חייבים להמשיך עם החזון, וכנראה רק מעטים יכולים לעשות זאת. אינני פוסלת את בניית עמוד השדרה הפנימי של הילד - אבל איך בדיוק המחשב (בשימוש נאור) פוגע בכך? ואילו הבלים על כמות ידע אינסופית ולא מבוקרת? נכון זו המציאות, ולכן חשוב כל כך ללמד את האוריינות המתוקשבת לא מנקודת מוצא של "צריך להלחם בתופעה" אלא מנקודת מבט של מה אפשר להפיק ממנה ואיך.
גם כשהמציאו את המכונית אנשים חשבו שזה מסוכן ויגרום לאבטלה של יצרני הכרכרות - אז מה, אנחנו אנחנו עדיין נוסעים בכרכרה?
לרונית,
מחקשמחתי לקרא את תגובתך. אין ספק שאני מסכימה איתך, גם לדעתי אנו צריכים להתאים את עצמנו לקדמה ולא לפחד ממנה.